
אז הסיפור שלנו התחיל לפני 5 שנים, זה התחיל כמו כל יום רגיל, שיגרה, עבודה... חוזרת מהעבודה משועממת נכנסת לאתר אחרי המון זמן שלא ביקרתי שם, אומרת לעצמי נראה מה התחדש, נשחק קצת עם האתר. מגדירה צבע עיניים ירוק, גובה מעל 180, תואר ראשון, נחפש את המושלם :) מדפדפת בין הגברים החסונים והגבוהים עם העיניים הירוקות והתואר. אחרי כמה חיפושים צד את עיני האחד!
וואווו איזה חתיך! חורגת ממנהגי ומחליטה לשלוח לו הודעה: "ערב טוב" ויצאתי מהאתר, בתקווה שיצפה בהודעה שלי. לאחר שבוע, כן כן שבוע! 15.2.2015 מקבלת הודעה: זה המספר שלי 054.... אשמח שנתכתב בווצאפ. קצת חצוף, אמרתי לעצמי ישר טלפון... אבל אזרתי אומץ ושלחתי הודעה.
התכתבנו... ההודעות זרמו והיה ממש כיף, זורם לדבר איתו אז ביקשתי שנעבור לשוחח בטלפון. "אני קצת לא שומע טוב", זה מה שהוא אמר, ואני בתמימותי אומרת לעצמי, שטויות טיפות אוזניים הכל יהיה בסדר.. (באותה תקופה קרעתי את עור התוף בצלילה באילת אז חשבתי שיש לנו סיפור דומה אבל לא שאלתי יותר מדי).
"זה בסדר?" הוא שואל, "זה לא מפריע לך?", ואני "לא, זה ממש בסדר! שטויות, הכל טוב! קובעים להיפגש יום למחרת והכל דרך הודעות טקסט.
נפגשים בבר, ערב טוב... הלם! מה? איך? איזה תמימה אני.. מתיישבים ומזמינים כוס בירה. ואני עם פה פעור. "הכל בסדר?" הוא שואל, ואני- "כן כן, ככה אני בדייטים ראשונים" והראש שלי לא מפסיק לעבוד, לעזאזל, הבנאדם חירש!! מה זה המכשיר הזה שיש לו בראש??? איך מתקשרים? מה עושים? מתנהגים כרגיל? מה זה הדיבור הזה? נשמע קצת כמו מבטא מוזר..
תתאפסי על עצמך ומהר עומד מולך בנאדם! אומנם חתיך אבל חירש :) מתחילים לדבר, הוא בקריאת שפתיים ואני שומעת. השיחה זורמת ובסה"כ היה ממש כיף. מחליטה לישון על זה לילה אחד ולהחליט אם אני רוצה להמשיך, אם אני מסוגלת לחיות עם זה. מתייעצת עם ההורים שלי שמאוד תמכו בקשר ועודדו אותי להמשיך. "אז מה אם הוא חירש, אולי הוא אדם מקסים עם לב ענק" ואכן כך!!!
ממשיכה את הקשר 15.2.2016 בדיוק שנה אחרי
אנחנו מתחתנים :) :) :) חתונה מרגשת ומיוחדת עם מתורגמן לקהל.
היום יש לנו 2 ילדים (שומעים) מהממים בת שנתיים ובן 10 חודשים.
בעלי, הצעד הכי טוב שעשיתי בחיי, אהובי שלי, האחד שיודע להכיל, לחבק, לרגש, לתת כתף כשצריך והאמת גם בשלן מעולה. תודה לכם, על השידוך הכי טוב שזכיתי בו בזכותכם.
אוהבים צחי ותפארת