משה גדל בבית מלוכה, אבל התורה מדגישה שהוא "יצא אל אחיו וירא בסבלותם". הוא לא נשאר בבועה הנוחה שלו, אלא בחר לצאת ולראות באמת את מה שקורה בחוץ ומי שעומד מולו.
ולכם: גם אם אתם מוכשרים ומבוקשים, בואו לפגישה בלי פוזה. תקשיבו באמת לצד השני ותנו לו מקום לספר את הסיפור שלו, מבלי להניח הנחות מראש.
משה היה "כבד פה וכבד לשון", ודווקא הוא הנהיג אומה שלמה. לפעמים נדמה לנו שאם אנחנו לא שנונים מספיק, רהוטים, מצחיקים, כאלה שאומרים תמיד את המשפט הנכון, אין לנו סיכוי. המקרה של משה מלמד שהאיכות שלכם כבני אדם, ואיכות הקשרים הפוטנציאליים שלכם לא תלויה בכמה אתם מרשימים, אלא במי אתם באמת. אל תיבהלו משתיקות או מגמגום של התרגשות. מנהיגות בזוגיות היא לאו דווקא נאומים חוצבי להבות, היא המעשים שלכם. החכמה שלכם. החוסן הפנימי. הבחירות היומיומיות.
ולכם: להוביל דייט זה אומר לקחת אחריות, לקבל החלטה וליזום, גם אם זה נעשה בשקט ובצניעות. אפילו להחלטה פשוטה כמו לאן יוצאים יש משמעות. אם אתה הבחור, ויש לך דייט מחר, במקום לשאול אותה "לאיפה בא לך לצאת?", תגיד לה להתארגן ושתשמח להציע לקחת אותה למקום שאתה אוהב (ואת, זה רלוונטי גם לגביך, מי אמר שאת לא יכולה ליזום לוקיישן לדייט?)
משה התייצב מול פרעה למרות החששות הכבדים שלו. הוא לא חיכה שהפחד ייעלם כדי לדרוש "שלח את עמי", הוא פשוט פעל למרות שהבטן שלו אולי התהפכה, כי זה לא משנה מה אתה מרגיש או חושב, אלא מה אתה בוחר לעשות.
ולכל שרוטי הלב: תעזו. מותר לפחד מהחשיפה או מדחייה, אבל אל תתנו לפחד לשתק אתכם. תנסו, תפתחו נושאים מורכבים, תגיעו למקום. שיש בו גם פגיעות. זו הדרך היחידה לפתח אינטימיות. מקסימום זה יצליח.
הדרך של משה הייתה רצופה בתלונות, קשיים, השפלות ובזיונות, ובכל זאת הוא המשיך באהבה. הוא ידע שהמדבר הוא רק שלב בדרך לארץ המובטחת.
ולכם: עולם הדייטים יכול להרגיש לפעמים כמו מדבר צחיח ומבאס. הקשר נגמר? התעלמו מכם? אל תתנו לקושי של הדרך להשכיח מכם את היעד. המסע הזה קשוח, אבל הוא שווה את המאמץ.
התורה מעידה שמשה היה עניו מכל אדם, אבל הוא ידע היטב מהם כוחותיו. ענווה היא לא לחשוב שאתם לא שווים כלום, אלא לדעת מהן המתנות שקיבלתם ושהן לא הופכות אותכם לטובים יותר מאחרים. כנאמר: עם כח גדול מגיעה אחריות גדולה.
אל תבטלו את עצמכם בדייטים כדי לצאת "צנועים". תכירו בערך שלכם, תדעו מה אתם מביאים לשולחן, ופשוט תזכרו ממי קיבלתם את המתנות האלה.
ברגעי משבר, משה לא שיחק אותה גיבור-על. הוא הודה בקושי שלו ואמר: "לא אוכל אנוכי לבדי לשאת את העם הזה".
ולכם: אל תהפכו את הדייטים שלכם לסטוריז' נוצצים. תביאו פגיעות ואמת לקשר. תהיו אותנטיים. מותר שיהיו רגעים קשים ומותר להראות סדקים בביטחון העצמי. הכנות הזו היא הדבק הכי חזק שיכול לחבר ביניכם.
משה לא זכה להיכנס לארץ למרות כל המסירות שלו, ובכל זאת הוא בחר להיפרד מהעם בברכה ובנועם, בלי להתמרמר ובלי לשבור את הכלים.
ולכם: לא כל קשר מסתיים בחתונה. גם כשזה נגמר, תדאגו לסיים את זה יפה. תודו על מה שהיה ותאחלו הצלחה באמת. אל תהיו מאלה שברגע שלא רוצים אותם, הם מאבדים את עצמם, הסוף המכובד של הקשר הזה הוא הספתח לקשר הבא שלכם.
לאיזה היגד התחברתם?