והנה הגיע הרגע! ☺️

"זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך..." והנה הגיע הרגע! ב"ה לפני חצי שנה זכינו לעמוד מתחת לחופה, הרגע שציפינו לו כל כך הרבה זמן. 

יצאתי לדייטים בערך מגיל 21, עם הרבה בחורים, חוויתי במהלך השנים הללו רגעי שבר וייאוש בהם שאלתי את עצמי "מה יהיה איתי?" "האם משהו לא בסדר בי?"  "למה כולם מסביבי מתחתנים ואני לא?" 
ב"ה אני באה ממשפחה גדולה ורוב אחי נשואים גם הקטנים ממני .

תמיד הייתה בי אמונה שמתישהו זה יקרה. ה' רוצה שאני אתחתן והוא איתי לאורך כל הדרך.  
הרבה פעמים כשהיו אומרים לי משהו, הייתי חושבת שלכל אחד יש את הניסיון שלו, והייתי עונה להם שיתפללו עליי. 

הייתי אצל מאמנות, שמעתי הרבה שיעורים בנושא, ועברתי תהליך ארוך. הייתי מחוברת לקבוצה של בנות יחד באותו התהליך.
בפעם הראשונה הרגשתי שאני לא לבד, ויש עוד הרבה בנות עם אותן תחושות ומחשבות כמוני.  

ובאותה תקופה התחלתי אימון אצל מאמנת שאמרה לי בחור הבא את לא מורידה עד דייט 5, את עוברת תהליך בעצמך והשפע יגיע! לאחר 3 דייטים רציתי להוריד והיא השאירה אותי שם, אמרה לי אחרי דייט 5 תעשי מה שאת רוצה.. ומכן והלאה סיפור ארוך שהמשיך ב"ה ❤️

הייתי אז סטודנט שנה ד' למדמ"ח באריאל, לאחר שירות מילואים קצר בתחילת המלחמה, ואז קיבלתי הודעה בשליש גן עדן מבחורה בשם מרים מאלעד, בת 28, נתנו לזה צ'אנס ונפגשנו בפארק האקולוגי בראש העין. 

הפעם הראשונה שיצא לי לחוות קשר משמעותי, וזוגיות משמעותית עם האישה של חיי. האישה שלימדה אותי המון ובעיקר לימדה אותי מהי אהבה.

כעבור כשנה עמדנו מתחת לחופה, להקים את ביתנו, בית של תורה מתוך שמחה.  

תודה רבה לשליש גן עדן על הזכות הגדולה !  שלכם באהבה, נריה ומרים ❤️

צילום : דוד שטיין