״ניסו לרצוח אותי״ 😱 הסיפור המטלטל של רזי קיי

״ניסו לרצוח אותי״ 😱

השודדים הקולומביאנים החמושים שפרצו לדירתה, ההפלה, הגירושין ותאונת דרכים קשה:

הסיפור המטלטל של רזי קיי, בת 29, גרושה, עצמאית, אושיית רשת, עם מעל 30 אלף עוקבים, חושפת סיפור חיים מלא בכאב ואומץ מול המצלמה. היא משתפת על המסע האישי שלה אל עצמה, על החזרה בתשובה, על החיבור לרבי נחמן ולחסידות ברסלב, על הכוחות להתחיל מחדש ואיך מוצאים חתן לכלה בגובה 1.80, ברסלבית עם פודל טוי קטן לצידה 🐩

קבלו ריאיון אינטימי וחשוף עם האחת והיחידה רזי קיי.

ספרי לנו קצת רקע על עצמך?

היי, שמי רזי קיי, בת 29, גרושה ללא ילדים מנתניה. עצמאית, אני מנהלת עסקים ומשווקת עסקים דיגיטלית דרך הרשתות החברתיות, עם 30 אלף עוקבים בכל פלטפורמה.

השם שמר עליי, קיבלתי את החיים במתנה

מתי החל תהליך החזרה שלך בתשובה?

אז אני בעצם את החזרה בתשובה שלי עברתי בגיל 20. גרתי במקסיקו ושם בעצם החלטתי שאני לא עובדת בימי שישי ושבת. גם כשהייתי חילונית בארץ, לא האמנתי בעבודה בשישי ושבת, כי אין פרנסה וברכה בימים האלה. ואני ידעתי שאין דבר כזה לא לעבוד שישי ושבת בעגלות בחו״ל, אלה הימים הכי חזקים, זה ממש להפסיד כסף, אבל אני בכל זאת התעקשתי עם הבוס שלי שזה הרצון שלי.

והוא אמר לי: ״תקשיבי, רזי, יש לך יום אחד שאת יכולה לבחור בו חופש!״ אז בחרתי את השבת, ובשישי פשוט מרגע כניסת השבת הפסקתי לעצור לקוחות. עכשיו בעגלות אין לך משכורת. מכרת, הרווחת; לא מכרת, לא הרווחת. פשוט מאוד, ככה זה עובד.

אחרי כמעט שנה וחצי של עבודה ממושכת, יצאתי לחופשה עם חברים שלי מהארץ, ובאותה שבת שהייתי בחופשה, במוצאי שבת, קיבלתי שיחת טלפון מהבוס שלי. הוא אמר שפרצו לנו לדירה ונכנסו מלא קולומביאנים עם נשקים וממש שדדו ובזזו לנו את הכול, את כל המותגים שהיו לנו, את כל הרכוש, את כל הכסף. רוקנו לגמרי את כל הכספת.

הייתי מבועתת, ממש פחדתי, הרגשתי שקיבלתי את החיים במתנה. הייתי צריכה להיות בדירה באותה שבת. אני עשיתי עם עצמי חשבון נפש, אמרתי לעצמי: וואלה, השם שמר עליי. אמנם לא שמרתי את השבת, אבל זה שהחלטתי לא לעבוד, אני הייתי צריכה להיות בדירה באותה שבת, והם תכננו לרצוח אותנו. הם באו עם נשקים, ראו את זה במצלמות.

לא גדלתי על יהדות, אבל השם כיוון אותי לשם

איך ההורים הגיבו לתהליך החזרה בתשובה?

ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת שמונה, ולא חווינו בית דתי. לא שבת, לא אמונה, לא חצאיות, לא צניעות. ועם זאת, הכי הזוי ומצחיק שלפני שעליתי לכיתה א׳, הייתה לי שכנה, שהיא הייתה החברה הכי טובה שלי. ואמא שלי שאלה אותי לאיזה בית ספר את רוצה ללכת? והבחירה הייתה או ללכת עם אחי שהוא גדול ממני בשנה, או ללכת עם חברה שלי לבית ספר אחר. אז אמרתי לעצמי אני רוצה ללכת לבית ספר עם חברה שלי. אז אמא שלי אומרת לי: ״רזי, זה בית ספר חרדי״. אמרתי לה: ״כן, אין בעיה, אני רוצה״. בקיצור, מצאתי את עצמי בבית ספר חרדי. כן, מכיתה א׳ עד כיתה ו׳. עם חצאית, גרביונים, מכופתר עד הצוואר.

גדלתי בבית חילוני שאין בו פלטה, מיחם, אין קידוש. פשוט מצאתי את עצמי מתחילה את התהליך באמת לבד, מאוד רוצה להיות שמה, אבל אין לי כלים, אין לי מורה דרך, אין לי חברות תומכות, אין לי סביבה או קהילה מלווה. וכל פעם שניסיתי להתקרב אז הרגשתי שיש לי עוד ניסיון ויצר הרע, וזה כבר לא בשבילי. הדרך הייתה קשה, לא גדלתי על יהדות ולא היה לי את זה בבית, אבל השם כל הזמן כיוון אותי לשם בכל דרך שהיא.

חזרתי לארץ והתחלתי ללמוד תואר ראשון במדעי ההתנהגות ומשאבי אנוש. ראיתי שיש לי אפשרות לקבל מלגה משמעותית לסבסוד שכר הלימודים. קראו ליוזמי המלגה ״נפש יהודי״. זו מלגה כזאת שאנחנו באים לשעתיים שיעור תורה בשבוע בערב, בבית כנסת, ואנחנו מקבלים בסוף התוכנית 5,000 שקל. מטורף, זה היה ממש שווה! עשיתי במקביל עוד מלגות כי התואר היה מאוד יקר.

ואז דרך לימודי המלגה יותר התקרבתי, יותר הבנתי, קיבלתי יותר כלים וידע, ואז הבנתי שאני הכי רוצה בעולם בית ששומר שבת.

אני אתן להשם אותי, את הנשמה שלי, והוא ייתן לי ילד

ומה קרה בעקבות החזרה בתשובה?

אחרי שעברתי תהליך של חזרה בתשובה, הכרתי מישהו דתי והתחתנו. הוא לימד אותי מה זה שבת, מה עושים בחגים, ומה זה רב, ומה זה תפילות? הוא הכיר לי את כל החיצוניות שבדת, אבל זכיתי ללמוד ולהכיר גם את כל הרוחניות הנפשית שבדת.

התחתנו ולא נכנסתי להריון, וככל שרציתי את זה יותר, להיכנס להריון, להיות אמא, להיפקד בבן זכר, מצאתי את עצמי יותר ויותר מתקרבת להשם. מתפללת במקווה, מתפללת בנרות שבת, עושה סגולות, הולכת לקברי צדיקים, נוסעת לאומן. לקחתי על עצמי צניעות בשביל זה, שמירת נגיעה, כיסוי ראש.

מהר מאוד מצאתי את עצמי נשאבת לתוך העולם הזה, מתוך אינטרס שאני אתן להשם אותי, את הנשמה שלי, והוא ייתן לי ילד. ולצערנו זה לא קרה.

היום אני גרושה, מודה לה׳ ושמחה שזה לא קרה. אבל מה שכן קרה זה שזכיתי להיוולד מחדש, מצאתי את הדרך שלי להשם, דרך התפילות, דרך הניסיונות, דרך הכאב, הבכי והצער.

החזרה בתשובה שלי הייתה אוסף של רגעים, כל מיני נקודות וניסיונות שעברתי בחיים, ונקודת המפנה שלי היא ההבנה שבסוף כן קיבלתי את הילד הזה שהתפללתי עליו, הוא נוצר בי! בן אדם שחוזר לעצמו ומתקן הוא כמו עובר במעי אמו.

החזרה בתשובה שינתה אותי מהקצה לקצה, לא רק ברוחניות, גם בגשמיות.

אני הייתי אדם לא נעים בלשון המעטה. הייתי אדם אימפולסיבי, שלא חושב לפני שהוא עושה, ואני זכיתי לשנות ולתקן את המידות.

ומאז שהתגרשתי לא התחתנתי ולא מצאתי את האחד שלי, ויכול להיות שזה קרה כי אומרים שלפני שאנחנו בזוגיות עם מישהו אחר, אנחנו קודם כול צריכים ללמוד להיות בזוגיות עם עצמנו וזה בדיוק מה שקרה לי. למדתי לאהוב את ה״לבד״ שלי בגירושין, הקמתי את עצמי ובניתי קריירה, ביטחון, אמונה.

השתניתי, התבגרתי, ולפעמים צריך לעשות את זה סוליקו בשביל להגיע לנישואין שיהיו בריאים, טובים ומאושרים ושקטים. אתה צריך לאהוב את עצמך בשביל ליצור זוגיות, אין דרך אחרת.

בנישואין הראשונים שלי, הרגשתי שאני לא מכירה את עצמי בכלל. המיינד שלי היה לעשות הכול עבור שלום בית. הכול, לא משנה מה.

מה קרה בדרך לגירושין?

הוא היה דתי, אבל הייתה לו בעיה אחת שהוא לא שמר נגיעה. ולי היה מאוד קשה עם זה לראות אותו נוגע בנשים, בין אם זה בחברות שלי, בין אם זה במשפחה שלי, בין אם זה בנשים זרות, וכל פעם היה לי אישיו איתו על זה, כאילו היה לנו מאוד מאוד קשה עם זה. התחתנתי איתו כשלא הייתי שומרת נגיעה, אז לא היה לי כל כך סיי בזה, לא יכולתי לבוא בטענות אליו.

אנחנו התחתנו בלי שמירת נגיעה, כן, לא שמרתי נגיעה מגברים, הוא לא שמר מנשים. אני באיזשהו שלב בנישואין התחלתי לקחת על עצמי שמירת נגיעה. כבר לא היינו באותו ראש, אני מאוד התחזקתי, הפסקתי ללכת לים מעורב, לאירועים מעורבים, למועדונים, למסיבות, והוא ממש רצה את זה. בעודו בן אדם דתי, הוא היה מאוד חי את העולם הגשמי והרוחני כאחד, ואני לא האמנתי בזה. אני חושבת שאתה צריך להיות או שם, או שם. אי אפשר ליהנות מכל העולמות ולהישאר דתי.

ולצערי היו שקרים, היעלמויות בלילות, בגידות, ובסוף מצאתי את עצמי בדרך החוצה, התגרשתי. הגירושין היו מאוד קלים כי לא היו ילדים, שחררנו מהר אחד מהשנייה, אחרי פרק זמן של שנה וחצי.

מצאתי את עצמי לבד, אבל מצאתי את עצמי!

איך החיים נראו אחרי הגירושין?

״מצאתי את עצמי לבד, אבל מצאתי את עצמי! כאילו למדתי להכיר את עצמי, ליהנות מהלבד, למלא את היום שלי בעשייה. מצאתי את עצמי עושה את הדברים שאני אוהבת ורוצה, ולא מרצה.

הרגשתי שהחיים עם בעלי היו ריצוי ממש. כל הזמן היה לרצות אותו. שכל הזמן יהיה טוב! לא היה שם את עצמי. היה רק לרצות אותו, את מה שהוא רוצה״.

וכשהתגרשתי, אז התחברתי לעצמי יותר. זה לא קלישאה, זה נשמע, אבל זה מה שקרה. שכרתי דירה לבד, ונהייתי עצמאית, והרגשתי שאני לא צריכה להיות תלויה בבשר ודם, בעל או גבר, כדי שיהיה לי, ואני יכולה להשיג הכול לבד.

עברת כל מיני אירועים מטלטלים בשנה האחרונה. את רוצה לפרט?

חצי שנה לפני הגירושין, עברתי הפלה טבעית ושלושה חודשים אחרי שהתגרשתי עברתי תאונת דרכים די קשה עם האוטו, התהפכתי והייתי עם הכלב שלי באוטו והייתה לנו חוויה מאוד מאוד לא נעימה. את הכלב, הגרוש שלי קנה לי אותו חצי שנה לפני שהתגרשנו, זה בעצם מה שנשאר מהגירושין, פודל טוי, שקוראים לו לואי.

ללואי ברוך השם לא קרה כלום. אני שברתי את יד שמאל שלי, והיו צריכים לטפל בי, שמו לי שלוש פלטינות ביד שמאל.

מה את מחפשת היום בבן זוג?

מאוד חשוב לי שיהיה החבר הכי טוב שלי, שיהיה לנו שפה משותפת, שנדע להבין אחד את השני, שהוא יהיה חבר ולא רק בן זוג. שיהיו לו מידות טובות, שיהיה בעל ערכים טובים, שיסתכל על העיקר ולא על הטפל. שחצי יום ילמד וחצי יום יעבוד.

כלה בגובה 1.80 ופודל טוי קטן

כמה זמן את מחפשת אהבה?

אני כבר כמעט שנה וחצי יוצאת לשידוכים ואני מוצאת את עצמי שכל הזמן זה נופל לי על שטויות. גברים פוסלים על שטויות, אני מתעקשת שיגידו על מה זה נופל.

פעם אחת זה נפל על הכלב, שזו חיה טמאה כביכול. או בגלל שאני מעשנת, או מהסיבה שאני לא רוצה שבעלי יטוס בראש השנה לאומן ואני ברסלבית. אני חושבת שלעזוב אישה בחג זה לא מקובל ולא מתאים.

ומבחינת הגובה, אני 1.80 ולא מוכנה להתגמש, לא מסוגלת לצאת עם גבר שנמוך ממני, והגברים הישראלים יחסית לאירופאים יותר נמוכים.

על גיל, אני יכולה להתגמש ולצאת עם בחור שקטן ממני בשנה או שנתיים, אבל לא יותר מזה.

איזו חוויה זוגית תרצי לעשות ביחד עם בן זוג?

כדור פורח, עם כל הנוף ממבט השמיים, נראה לי מטורף וקסום.

אילו תכונות את מחפשת בבן זוג?

שיהיה קליל, שיהיה ותרן, שיהיה מכיל, שיהיה מצחיק.

ידע לקבל את כולם באשר הם, שלא יהיה שיפוטי.

שיהיה איש חסד, שיהיו לו עיניים טובות, זה מאוד חשוב לי.

ואם אתה כאן קורא את הכתבה או מישהי שמכירה אותך, בחור דתי, איכותי, ברסלב, שומר נגיעה, קובע עיתים ללימוד תורה, ששומר שבת וגבוה מעל 1.80, שלח לי הודעה באינסטגרם.

משפט אחרון לסיום...

רזי קייעצמאית, משווקת עסקים ברשתות החברתיות ואושיית רשת · נתניהלעמוד האינסטגרם שלה ←