"אחרי שלוש דקות בערך, אני מודה שתכננתי להתקדם הלאה…"
ההתכתבות בינינו לא זרמה בכלל, וכשאני אומרת לא זרמה - אני לא מתכוונת לזרזיף קטן של מים… אני מתכוונת למדבר של ממש.
התכתבונונת קצרה של היי, ושל מה קורה, ושל איך קורה, ואולי אפילו של איפה, ושל עוד מיני שאלות שאין להן תכלית, אבל דווקא הסוף שלהן גלוי וידוע.
חגי, אלעד, אלון, דוד, מה קורה לכולם ? מה הבעיה להתנסח נורמלי ? לכתוב משפטים קצת יותר עמוקים ? אני לא מבקשת כתיבה של שייקספיר או של ש"י עגנון ואפילו לא של אשכול נבו… פשוט מחפשת זרימה.
אבל כבר כמה ימים שאני מרגישה ריק של ממש…
ואז, בחמישי האחרון, בשעת ערב מאוחרת, זה פשוט קרה -
אני אפילו לא יודעת להגיד מאיפה זה בא, כי לא חשבתי שזה קיים, וגם לא ראיתי את האפשרות הזאת קודם לכן…
דניאל - ירושלים. שוב אותה התמונה העגולה.
התמונה העגולה של דניאל, בחולצת קרם מכופתרת, ומכנסיים שחורים קצרים. דווקא נראה לא רע בכלל יש להודות.
התמונה העגולה של דניאל שמתריעה בפניי על הודעה חדשה שהוא שלח לי.
אני נכנסת פנימה. אבל הפעם יש שם משהו אחר.
הפעם מצוייר שם על רקע לבן - משולש כחול.
לא סתם כחול, כחול כהה של עומק, של אוקיינוס.
מוזר. לא ראיתי את זה קודם.
לחיצה קצרה.
אני שומעת אותו בפעם הראשונה.
אני מקשיבה.
יותר נכון מרגישה.
אני מרגישה אותו בפעם הראשונה.
וואו.
אני מקשיבה שוב.
רחוק מכל מה שחשבתי. רחוק מכל מה שדמיינתי. מודה ביני לבין עצמי.
רחוק מהקול.
הו אז, גם בי משהו השתחרר.
לחיצה קצרה, וגם אצלי משהו התחיל להתנגן.
אז גם יכולתי לשמוע מן רוח אחרת המרחפת מעל, רוח חדשה.
יש שיגידו בת קול שהכריזה ש- הגיע הזמן.
הגיע הזמן שלך.
סוף קול סוף.
חדש בשליש גן עדן סמארט >> הודעות קוליות! בואו לשלוח הודעה קולית של עד חצי דקה למי שאהבתם! תנו לצד השני להרגיש אתכם מקול הלב…💜 מחקרים מראים שהדרך הכי אמיתית להרגיש היא באמצעות הקול. היכנסו עכשיו >> הגיע הזמן להשמיע קול!
>> עדיין לא נרשמת?? אפליקציית ההכרויות החדשה - שליש גן עדן סמארט - מבוססת Ai ואנשי קשר משותפים >>