"החלטתי ללכת נגד הזרם ולמצוא אהבה בדרך שלי"

אפרת גבאי, בלוגרית טיולים ויוצרת תוכן פופולרית עם מעל 121 אלף עוקבים, היא לא רק זאת שתספר לכם איפה המעיין הכי נסתר בגליל או באיזה מלון שווה להתארח ביוון. מאחורי התמונות הצבעוניות, הסרטונים המחויכים וההמלצות המדויקות, מסתתר סיפור אישי ולא שגרתי. 

גבאי (בת 29 מצפת), נשואה לאבי (בעל נגרייה)– אותו הכירה באתר ההיכרויות "שליש גן עדן" – ואמא לשתי בנות, רוני בת 8 וטוהר בת 5, גדלה בצפת במשפחה חרדית. "אני הילדה השביעית מתוך 12 ילדים. משפחה של חוזרים בתשובה, מאוד מחוברים לטבע ולנחלים שהיו סביבנו, אבל גם לגמרי במוסדות החרדיים", היא נזכרת. "הייתה מין פתיחות כזאת — מצד אחד רואים סרטים מצוירים, מצד שני בית מסורתי מאוד." 

>> 5 לוקיישנים רומנטיים לדייט בלתי נשכח 😍 של כוכבת הטיולים- אפרת גבאי >> היכנסו 

👈 להצטרפות לערוץ הוואטסאפ הרשמי של שליש גן עדן! היכנסו >> 

אפרת מתארת ילדות אוהבת ומכילה. "לא היינו צריכים כלום. היינו מגדלים אחד את השני. כל אחד היה  תופס עמדת מפתח בבית. אחותי הגדולה השכיבה אותנו לישון, ואחות אחרת הייתה מכינה ארוחות. אמא שלי תמיד הייתה שם, מבשלת לכל אחד מה שהוא אוהב. אבא שלי היה בכולל, חוזר מאוחר הביתה. זה המודל החרדי — אבא לומד, אמא עם הילדים."  

אהבת את אורח החיים הזה?
"זה אורח החיים שהכרתי. בגיל ההתבגרות זה התחיל להרגיש פחות טוב. פחות חופשי. מוסדות החינוך נהיו כפייתיים. מדדו לנו את אורך החצאית בבוקר, והיו שיחות עם המנהלת. היה אסור לענוד עגילים ארוכים, אסור לנעול מגפיים ואסור ללבוש קפוצ'ון. הרגשתי שיש עיסוק מתמיד בחיצוניות, כשמכריזים שרוחניות היא העיקר. זה לא הסתדר לי."

הקונפליקט הזה הוליד גם קושי אישי עמוק יותר. "בשלב מסוים, בתקופת הנעורים, התפתחה אצלי הפרעת אכילה. זה התחיל מתוך רצון להיראות טוב, כי בעולם החרדי יש לחץ לקראת שידוכים. לא רציתי לצאת לשידוך בכלל, אבל כן רציתי להיראות טוב. הייתה בי שאיפה לשלמות – גם בלימודים וגם במראה. הפכתי אובססיבית למה שאני אוכלת. זה הגיע למצב שהייתי מקיאה. רק בדיעבד הבנתי שזו הייתה בולימיה." 

מישהו בסביבה שלך ידע שאת מתמודדת עם הפרעת אכילה?
"ההורים לא ידעו. אחותי חשדה אבל לא באמת ידעה מה קורה כי הייתה אלופה בלהסתיר. אחרי שנה הצלחתי לצאת מזה. החלטתי שאני מפסיקה. פשוט ככה. זה לא היה קל, אבל הבנתי שזה פוגע בי. הרגשתי רע, הגוף סבל, והייתה לי מין תובנה שזה פשוט לא מגניב. לא רציתי להיות במקום הזה יותר. כיום אני אוכלת מאוזן  ושומרת על עצמי שלא אגיע למקומות כאלה."  

בגיל 19, בזמן שחברותיה יצאו לדייטים בתקווה למצוא שידוך, אפרת בחרה למצוא אהבה בדרך משלה: "לא מצאה חן בעיניי העובדה שמישהו אחר, כמו שדכנית, יחליט מי מתאים לי. לא התחברתי לקונספט של השידוכים. החלטתי ללכת נגד הזרם ולא לצאת בכלל לשידוכים. במקום זה פתחתי פרופיל באתר שליש גן עדן".

צילום תמונת חתונה: חיים מורנו

איך שמעת על האתר?
 "בכל שבת אבא שלי היה מביא עיתונים מהבית כנסת והיה שם עיתון דתי לאומי שכתבו בו על סיפורי ההצלחה של זוגות שהכירו דרך שליש גן עדן. זה היה לפני עשור והיה מאוד חדשני להכיר אז מישהו דרך האינטרנט. פתחתי פרופיל בהתחלה ללא תמונה והאמנתי שזה יכול לעבוד".

והיא צדקה – זמן קצר אחרי שנרשמה לשליש גן עדן, אפרת הכירה את אבי: "ראיתי את הפרופיל שלו ומאוד התרשמתי שהוא עושה שירות צבאי, כי זה ערך משמעותי מבחינתי. שלחתי לו קריצה והתחלנו לדבר בפרטי. שבוע לאחר מכן יצאנו לדייט הראשון שלנו – בטיילת של טבריה. כבר מההתחלה הרגשתי שאני מכירה אותו. הוא נתן לי תחושה של בית ומצא חן בעייני שכבר בגיל 22 היו לו שאיפות לעתיד".

כשהתחתנו, אפרת עוד שמרה על אורח חיים חרדי. אבל לאחר 4 שנים, היא החלה בתהליך שינוי עמוק. "זה לא קורה ביום.  זה תהליך ארוך, שמתחיל הרבה לפני שמישהו רואה שינוי חיצוני. התלבטתי על דברים כמו כיסוי ראש, עם הזמן הורדתי את הגרביים ואת השמלות הארוכות. ממש כמו שבתיכון הפריע לי ההתעסקות בחיצוניות, אז גם עכשיו אני מתמקדת יותר בערכים ובדרכי שלי. בוחרת מה נכון לי. בלי כפייה."

איך המשפחה הגיבה?
"בהתחלה היה שוק. אבל אנחנו משפחה שמכילה. כל אחד מאיתנו הלך לכיוון אחר. אנחנו פשוט אוהבים אחד את השני."

ואז, בתקופת הקורונה, הגיעה הפריצה שלה לעולם הרשתות: "הייתי בבית עם הבנות והתחלתי ללמוד ניהול סושיאל מדיה. הרגשתי שהעולם צועד לשם וזה מאוד סיקרן אותי. פתחתי במקביל חשבון אינסטגרם והתחלתי לשתף טיולים משפחתיים מהצפון. אנשים הגיבו, שאלו, רצו לדעת עוד. העמוד צמח לבד ונוצרה לאט לאט קהילה שלמה שעוקבת אחרי המלצות הטיולים שלי. בהמשך גם קיבלתי קמפיינים פרסומיים. בהתחלה חששתי להפוך את התחביב שלי לביזנס, אבל הבנתי שזה בסדר לעשות מה שאת אוהבת וגם להתפרנס מזה".

כיום, אפרת היא יוצרת תוכן שמטיילת בארץ ובעולם, משתפת, ממליצה — ובעיקר נשארת נאמנה לעצמה. "מה שמייחד אותי זה האותנטיות. אני לא מייפה. אם מלון לא מתאים לילדים, אני אגיד את זה. גם אם שילמו לי. אם יש מסעדה שסיקרתי ושהקהל שנסע בעקבותיי חזר עם חוויות לא טובות, אני אמחק את הסיקור. זה קורה גם עם הטבע שמשתנה - אני נוסעת במיוחד מדי שנה לאותם המקומות לבדוק שאכן יש רלוונטיות להמליץ על המקום וקרה לא פעם שהגעתי לחופים שנסגרו לציבור, מעיינות יבשים, שדות ללא פריחות וכו'. אז יותר ממה שחשוב להמליץ חשוב גם לדעת על מה לא. אני לא מוותרת על האמת. זה מה שמחזיק לאורך זמן. אני לא סתם מפרסמת. אני יודעת שהמילה שלי משפיעה ושאנשים נוסעים שעות בדרכים בעקבות מה שאני כותבת. אז אני בודקת, חווה, ומדברת תמיד מהלב." 

לסיום, מה הטיפ שלך לדייט רומנטי בטבע? 
"אז באמת הדייט המושלם בעיניי זה לא דייט במסעדת יוקרה, אלא בטבע כי אפשר לדבר תוך כדי טיול. ההמלצה שלי היא לקחת סלסלה, לשים כל מיני דברים שאוהבים כמו יין, גבינות וקרקרים, לפרוש שמיכה בחיק הטבע ופשוט ליהנות אחד מהשנייה".